השעה היא 9:40, אני בדיוק מסיים לשתות את התה שלי ומחליט שהגיע הזמן להסתנן מליל הסדר לפני הפקקים למשהו קצת יותר מעניין, כנראה שלא הערכתי עד כמה המהלך שלי היה נכון. הסאנס נגד הספרס היה אחד ממשחקי הפלייאוף היותר גדולים שראיתי (בטח למשחק ראשון בסיבוב ראשון): הרמה, המתח, התחרותיות, השנאה בין הקבוצות ו10 דק' בונוס שקיבלנו לזמן המקורי של המשחק. אז לצערי, אני וכנראה עוד כמה מאות ישראלים נאלצנו לראות את המשחק מול 17 אינץ' במחשב ולא עם כל המשפחה אחרי הסדר, אבל אני בטוח שאין מישהו שהתחרט על ההחלטה לצפות במשחק.
השלשה של דאנקן (הראשונה שלו העונה) בסוף ההארכה הראשונה היא הדבר שכולם יזכרו מהמשחק הזה, אבל אי שם בסוף ההארכה השנייה הייתה שלשה לא פחות גדולה של נאש שהייתה אמורה לגרור את המשחק להארכה שלישית (עד שהגיע ארגנטינאי בצורת עכביש שקילקל עוד 5 דקות של התענוג הזה).
במצב של 19 שניות לסיום ההארכה השנייה, דייק בארי מהספרס בשתי זריקות עונשין והעמיד את התוצאה על 115-112 לס"א. מייק ד'אנטוני לקח את הפסק זמן האחרון שלו במשחק, כשברור לכולם שהסאנס הולכים לצאת ממנו עם תרגיל לשלשה שתשווה את המשחק:
חשוב לציין שעדיין הזריקה שנאש זרק הייתה קשה מאד עם נפילה לצד ורגליים לא מסודרות לכיוון הסל, זאת זריקה שנכנסת באחוזים נמוכים מאד.
3 תגובות:
אני בדיוק כמוך פתחתי את הסופקסט אחרי שהגעתי מהסדר, 2 דקות לסוף המשחק. אחד המשחקים המותחים שראיתי בשנים האחרונות.. דאנקן הוכיח כמה הוא ווינר, וכל פעם אחרי שהיה טיימאאוט ניסיתי לחשוב על הבלוג שלך ועל התרגילים שהצגת בו..
:D
זו לא זריקה באחוזים נמוכים. נאש הקלעי הטוב בעולם כיום (לא רק מבחינת אחוזים - יש לו קליעה מכל הטווחים והסוגים). פשוט שחקן מדהים.
הסבר מצוין. רק הערה קטנה- בארי לא דייק בשתי הזריקות, הוא החטיא את הראשונה
הוסף רשומת תגובה