יום רביעי, 1 ביולי 2009

הקליעה של הלייקרס שיתקה את הHelp and Recover של הרוקטס

היריבה שהיוותה בפלייאוף את המשוכה הכי קשה לאלופה הנכנסת הייתה דווקא יוסטון הפצועה, ללא שני כוכביה, טימאק יאו מינג. לרוקטס יש שנים שומרים 1V1 אדירים ומנוסים, רון ארטסט ושיין באטיה, שהצליחו להאט את קובי, כל אחד בתורו, ולמשוך את הסדרה ל7 משחקים.
הסדרה התחילה עם הפתעה בדמות ניצחון חוץ של הרוקטס, החבורה הפצועה נתנה עזרה הגנתית מצויינת, והניצחון הגיעה במיוחד בגלל ערב הקליעה הגרוע של הלייקרס (2 מ18 מהשלוש). הלייקרס קבוצה מבורכת בקלעים, וברור שלא תוכל לתפוס אותם לאורך כל הסדרה בערבי קליעה חלשים, וכך אכן היה בהמשך. העזרה ההגנתית על קובי היתה מצוינת, ההלפ אנד רקאבר על הפיק אנד רול היה נחוץ, אך שחקני הלייקרס היו הפעם מוכנים מעבר לקשת לקלוע את הopen looks.
הלייקרס והקאבס הם שתי הקבוצות היחידות בליגה שכופות על היריבה לשמור הגנה אישית 1V1 לאורך כל המשחק, ומענישות על כל מצב של עזרה.


הדבר החשוב ביותר מבחינה התקפית הוא השמירה על העמדות ועל הריווח. כשהכדור נמצא בחדירה או בפוסט אפ בסטרונג סייד, הקלעים בוויק סייד חייבים לנוע אל המקום הפתוח ולהשלים את התנועה, במילים אחרות, להקשות על ההגנה כמה שיותר, בדיוק כמו שוויאצ'יץ' ובראון עושים פה.
הלייקרס והקאבס היו לאורך כל העונה קבוצות קליעה טובות מדיי כדי לאפשר ליריבות שלהם לשמור הלפ אנגד רקאבר, הלייקרס הצריכה מיריבותיה לשמור 1V1 מושלם על קובי ועל לברון, ברגע שהגיעה העזרה נמצאו שחקנים מצויינים להשלים את המהלכים מתחת לסלים: אריזה, אודום וביינום, וקלעים נהדרים שקיבלו את הזריקות הפנויות: פישר, פארמר, וויאצ'יץ ובראון.

טיפים לשיפור השליטה בכדור ביד החלשה

אחת הבעיות הבולטות של שחקנים צעירים, ובמיוחד הצעיר הישראלי, היא השליטה בכדור ביד החלשה. קשה לשים את היד על האשם בכך שיש שחקנים שמגיעים לגילאי נוער, בלי יכולת לקלוע ביד החלשה, ניתן להאשים גם את המאמנים בגילאים הקטנים שלא משקיעים במיומנות החשובה הזאת זמן ניכר, וגם את השחקן הישראלי הממוצע והעצלן שלא מחליט לעבוד על עצמו ולפתח את היד החלשה, שתעלה את המשחק שלו בכמה רמות.

יצא לי כבר לקבל מספר אימיילים משחקנים צעירים עם בקשה לטיפים לשיפור השליטה בכדור ביד החלשה, התשובה שלי לרוב התבססה על "להסתובב כמה שיותר עם כדור מחוץ לבית ולהקפיץ כדור טניס בתוך הבית", טיפים יעילים אך קצת ישנים ומשעממים, לאחרונה נתקלתי במספר טיפים של מאמנת מונטנה סטייט, טריסיה בינפורד, שמראים על קצת חשיבה מחוץ לקופסא בתחום הזה.

  • כל דבר שאתם אוכלים מעכשיו, איכלו עם היד החלשה. המיומנות יותר חשובה מהתמונה הגדולה. המלצה: אל תקחו את חברתכם לדייט במסעדה סינית.
  • טפסו על הרים - טיפוס הרים מחזק את הזרועות ומשפיע באופן ישיר על יכולות הכדרור, מסירה והריבאונד.
  • מצאו מגרש טניס, תגיעו עם כדורסל ותכוונו אותו לתוך העיגולים בקיר למשך שעה. העבודה תשפר באופן כללי את היכולות כרכז, גם יכולת הכדרור וגם יכולת המסירה.נסו לזרוק את הכדור כמה שיותר חזק.
  • תעשו חיים - כדי לקחת את עצמכם לרמה הבאה, אתם צריכים לדעת להנות מזה, להיות יצירתיים וחרוצים, רק עבודה קשה יותר ויעילה יותר - יהפכו אתכם לשחקנים טובים יותר מהאחרים.

שליטה בכדור ב2 ידיים מקנה לשחקן יתרום עצום ומקנה לו מספר רב של אופציות חדשות. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא הבחירה הראשונה בדראפט 2007, גרג אודן שבר את פרק כף היד הימני שלו, עבד בזמן הפציעה עם היד שמאל, והתוצאה נראתה על המגרשים עם שחקן שלם יותר ומגוון תנועות חדשות שסייעה בריצה הטובה של מכללתו, אוהיו סטייט.

יום שלישי, 30 ביוני 2009

התמודדות נבחרת ארה"ב עם האיזורית של ארגנטינה

לכולם היה ברור ששום נבחרת בעולם לא יכולה לעמוד 40 דקות בהגנה אישית מול נבחרת ארה"ב באולימפיאדה האחרונה. היתרון הברור של האמריקנים במצ'אפ, בעיית הפאולים שתיווצר והתשישות הפיזית יכריעו את המשחק לטובת האמריקאים. מייק ששבסקי, שעשה עבודה נהדרת בהכנת הנבחרת ובבניית הסגל, ידע היטב לאן הוא מגיע, והנבחרת האמריקנית התקיפה את האיזורית בצורה פשוטה ונהדרת, עם כישרון כזה אין טעם לנסות דברים מסובכים. שמירה על הכדורסל הפשוט והמהיר הקנתה לארה"ב יתרון ברור על כל יריבה, ההתקפה הסבלנית נגד האיזורית נתנה לאמריקנים חיסון מהמחלה היחידה ממנה יכלה לסבול.

האמריאים עשו את הדברים הבסיסיים לשבירת האיזורית:
פוסטאפ מוקדם:
העובדה שמדובר בהגנה איזורית לא אומרת שאסור לרוץ ולפתח משחק מעבר. אחת הדרכים הטובות ביותר לפצח הגנה איזורית היא דרך פוסטאפ מהיר של אחד הגבוהים, במיוחד אם מדובר בהווארד, שיכול ב1V1 לגבור על כל שומר באולימפיאדה.

הנעת כדור:

השינוי המשמעותי ביותר איתו עלו האמריקאים לחצי השני הטוב מול ארגנטינה הוא הנעת הכדור מצד לצד. האמריקנים הסתדרו בסט של 4 בחוץ ו1 בפנים (כרמלו בעמדה 4), כשהמטרה היא למתוח את ההגנה כלפי חוץ אל הקלעים המצויינים ולהכניס בסופו של דבר את הכדור פנימה להווארד לפוזשן. העובדה שההגנות כיבדו את הזריקה של כל שחקני ארה"ב, הובילו לטלטולים אין סופיים שלהם מצד לצד ועייפות בהתקפה מאוחר יותר.

ריבאונד התקפה:

בהגנה איזורית, ההגנה לא יכולה להבטיח שיבוצע בוקס אאוט על כל שחקני ההתקפה, ולכן שחקני ארה"ב האתלטים היו נגישים להתחמק מאחורי ההגנה כשהיא התמקדה בכדור ולקחת מספר ריבאונדים התקפיים. הנתונים במשחק הזה היו 16-9 לארה"ב בריבאונד התקפה ו43-32 בסה"כ, פריווילגיה שאי אפשר להעניק כשמשחקים נגד קבוצה עדיפה.

שימוש בהטעיות:

כידוע באיזורית ההגנה מגיבה לכדור, ולכן כל הטעיית זריקה, מובילה לשינויים בהגנה. במקרה הספציפי בתמונה ניתן לראות גם חוסר בסקאוטינג של ארגנטינה, כשסקולה "קונה" הטעיית זריקה של ג'ייסון קיד (שידוע כשחקן שלא זורק, במיוחד לא באולימפיאדה) שתוביל בהמשך ליתרון מספרי בהתקפה האמריקנית.

הגנות איזוריות יכולות להיות פיתרון מצויין לצמצום הפערים נגד קבוצה עם יתרון אתלטי מובהק כמו ארה"ב. הגנה איזורית שמגיעה ממושמעת ולאחר סקאוט נכון, ויודעת בדיוק איזה זריקות היא רוצה לתת להתקפה, תהיה הגנה קשה לפיצוח. האמריקנים התקשו במחצית הראשונה עם המעבר של ארגנטינה לאיזורית והתחילו להסתפק בשלשות מוקדמות ללא הנעת כדור, למחצית השנייה עלו חניכיו של ששבסקי הרבה יותר מוכנים ופעלו לפי אלמנטים בסיסים לשבירת איזורית, והתוצאה היתה ידועה מראש.

יום שני, 29 ביוני 2009

לארי בראון ורוטציות הגנתיות

אחד הקטעים המצחיקים בדראפט האחרון היו שריקות הבוז של אוהדי הניקס בגארדן כשקולו של לארי בראון נשמע באולם. אוהדי הניקס הראו זיכרון משובח כשלא שכחו לבראון את הכישלון עם הקבוצה המקומית.

בראון מאמן כיום את הבובקאטס והוא דוגל בקבוצתו לטפל ברוטציה זהה כל הזמן. לא משנה אם מדובר בטראפ או בחסימה, הרוטציות ישארו זהות. הנה תשובתו של לארי בראון על השאלה "למה אתה מתכוון כשאתה אומר רוטציות זהות?".

Answer: Don’t rotate Big to Big. The positions 1-5 of the defensive players involved are irrelevant. We form 2 interceptors and a goal tender through the rotation. An example of a full rotation because of a ballscreen is shown. The teaching of this is consistent and the same from day one. Because of this, the players are interchangeable and accountable. The nearest defender rotates when a trap happens. When 'downing' a ballscreen, the nearest defender would rotate to the screener after the screen is set. Our defense treats all rotations the same. The closest man
rotates.


ההתקפה מבצעת חסימה, ההגנה שולחת את השחקן לטראפ בפינה.

שחקנים מספר 2,4 בטראפ על השחקן עם הכדור בפינה, השחקן הנחסם מעביר את הכדור לשחקן החוסם, וכאן מתחילות הרוטציות ההגנתיות כששחקן מספר 3 יוצא אל שחקן מס' 4.

שומר מס'1 יוצא מהר אל נתיב המסירה הראשון ומבצע רוטציה אל שחקן מס'3. שומר מס' 4 חוזר לוויק סייד ושומר את שחקן מס'1 הפנוי.

קצת מאד קבוצות מתאימות בשביל שימוש ברוטציות האלו, כדי שזה יעבוד טוב, צריכה הקבוצה הרכבים עם שחקנים דומים בכישורים ובנתונים. בקבוצה ה"מסורתית" עם הגבוהים האייטיים והגארדים הקטנים, הרוטציות הללו יצרו מיס-מצ'ים שיובילו לסלים קלים כשיפגשו בהתקפה אינטלגנטית וסבלנית. מצד שני, רוטציה זהה תמנע בילבולים הגנתיים ותקטין את ה"פשאלות" ברוטציה שיוצא לראות פעמים רבות.

יום שבת, 27 ביוני 2009

להתנהל עם כל השחקנים בצורה שונה או זהה?

החיבוק בין קובי לפיל ג'קסון לאחר זכייתו של המאמן באליפותו העשירית העלה אצלי מחשבות רבות על הטיפול של מאמנים בשחקנים השונים, אנחנו צופים במאמן הטוב בעולם ככל הנראה מחובק בשחקן הטוב בעלם ככל הנראה, ולא מוצאים בזה שום דבר פסול.

ברור לכולם שאין נוסחה מדוייקת לקשר האופטימלי בין מאמן לשחקנים, ושבין כל קשר יש הרבה משתנים, אבל אין ספק שלכל מאמן שמקבל קבוצה חדשה יש הרבה תהיות על דרך התנהלותו עם השחקנים. כל מאמן מחליט על שמירת דיסטנס שונה כשהקו המנחה את כולם הוא להתקרב אל השחקנים ככל הניתן עד המצב בו המאמן מאבד שליטה על שחקניו.

אחת הבעיות המרכזיות בהם נתקל כל מאמן היא האם להתנהג לכל השחקנים בצורה זהה. יצא לי לראות מאמנים במהלך הקריירה שלי כשחקן (הקצרה והמעליבה) ובמהלך הקריירה כמאמן המתייחסים לשחקנים המובילים בצורה שונה משאר השחקנים, לעיתים הם זוכים ליחס מועדף ולעיתים הם זוכים אף להערות רבות יותר, בגלל הרצון של המאמן להוציא מהם את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם.
אני רוצה להשתמש בדעות של 2 מאמנים מובילים לדרך הטיפול בבעיה זאת.

הראשון הוא גרג פופוביץ', מאמנה הנהדר של סן אנטוניו ספרס, הידוע בשל התייחסותו לכל השחקנים בצורה שווה. לא תראו אצל פופוביץ' יחס מועדף לאחד משחקניו המובילים מתוך האמונה שיחס שונה מפצל את חדר ההלבשה, ובעיות פנים בקבוצה יובילו לבעיות על המגרש. אולי בגלל זה אנחנו רואים את פופוביץ' מוציא פעמים רבות יש מאין אצל שחקניו ונותן לשחקני רוטציה את הרגשת החופש לפרוח.

מהצד השני, מתוך הספר How to Be Like Coach Wooden: Life Lessons from Basketball's Greatest Leader , של מאמנה האגדי של מכללת UCLA , ג'ון וודן, ניתן להבין כי וודן לא נקט בכל השחקנים באותה הצורה בגלל השוני בכישוריהם ובאופי שלהם. וודן מאמין כי יחס לשחקן A צריך להיות שונה מהיחס לשחקן B בדיוק כמו שהאופי של שחקן A שונה מהאופי של שחקן B.

לדעתי, יש למאמן מחויבות לגילוי יחס כלפי כל השחקנים בצורה זהה. כדי לתת לכל השחקנים הרגשה של מחויבות לקבוצה, על המאמן לשאול בתחילת האימון גם את הכוכב וגם את השחקן התשיעי ברוטציה איך עבר עליהם היום. על המגרש, כל שחקן צריך לדעת את מקומו בקבוצה כדי להבטיח יעול בניהול המשחק. הרכז צריך לדעת לשחק בשביל המוציאים לפועל, המחליפים צריכים לדעת להקריב עבירות בשביל השחקנים המובילים, כל שחקן צריך לדעת איזה זריקות המאמן ירצה שהוא יזרוק וכו'. מתן הוראות פורמאליות כאלו יכול להתפרש כמעשה מעליב כלפי חלק מהשחקנים, ולכן מאמן גדול הוא מאמן שיתן לשחקניו להבין את הדברים הללו מבלי לומר אותם ישירות.
מאמן טוב צריך להיות גם פסיכולוג טוב, לקרוא את שחקניו היטב ולגרום לכך ששחקניו יקראו אותו בצורה שהוא רוצה.

סטיב לוין מ-ESPN מנתח את Georgetown's Princeton Offense

אני מאד אוהב את הוידואים הקצרים והיעילים בהם מנתחים פרשני ESPN התקפות\הגנות של קבוצות מסויימות בעזרת הכלים שברשותם. הפעם סטיב לוין מנתח את ההתקפה היפה לעין של מכללת ג'ורג'טאון שמונחה על 5 יסודות:

  1. ריווח
  2. מסירות מדוייקות
  3. חיתוכים רבים וחדים
  4. קריאת ההגנה
  5. הוצאה לפועל של מהלכים


קבוצות רבות חסרות כישרון מאמצות את ה-Princeton offense , אבל ג'ורג'טאון מוכיחים שההתקפה מתאימה לכל קבוצה. הכלי היחיד כדי להתאים את ה-Princeton offense לקבוצה הוא לוודא שכל השחקנים יעבדו ביחד, ההתקפה לא מתאימה לבידודים.

מתוך ה-DVD של ג'ו סקוט, מאמן מכללת פרינסטון בעבר, על ה Princeton Offense:

Once you have mastered the building blocks of Princeton's offensive system, you will be able to create easy scoring opportunities for your team! In this excellent instructional DVD, former player, assistant and now Princeton's head coach, Joe Scott discusses the philosophy of one of the most storied basketball programs of all time! Having been mentored by former Princeton coaches Pete Carril and Bill Carmody, Scott explains in detail the Princeton offensive philosophy, why they adhere to it and how they implement it. He gives you the insider's view of how practice is structured to develop individual and team skills, discipline, court-vision, and court-awareness. Along with practice structure, Scott teaches basic offensive principles such as player movement, cuts and screens, spacing, reading, back door versus front door and making choices with and without the ball. Scott finishes with a demonstration of how they set up their offense. Coach Scott also provides extensive game footage to help reinforce the basic principles of the back door offense.

יום שישי, 26 ביוני 2009

מיזורי בלחץ על כל המגרש

יום גדול קיבלנו אתמול: ישראלי ראשון בNBA, שני טריידים ענקיים של קונטנדריות ועוד הרבה טריידים קטנים ובחירות דראפט משמעותיות.

הרשומה היום תעסוק בעוד משחק מכללות מהעונה האחרונה. המשחק בין מיזורי לאוקלהומה סטייט לא התעלה לרמות גבוהות במיוחד, אבל ניתן היה לראות איך קבוצה מכריעה משחק בזכות כפייה של מספר איבודים ומספר זריקות רעות. מיזורי הפתיעו את אוקלהומה עם לחץ על כל מגרש והצליחו להשיג בעזרתו עצירות הגנתיות וסלים קלים במאניטיים.


בדרך כלל יוצא לנו לראות לחץ על כל המגרש כשקבוצה נמצאת בפיגור גדול וזקוקה לשבש את משחק היריבה ולהגיע למספר רב של סלים קלים ומהירים, במקרה כזה אנחנו רואים טראפים אגרסיביים, הימורים על זינוקים למסירות באויר וכו'. אך הלחץ של מיזורי היה שונה, מיזורי הייתה במהלכו של משחק צמוד, ומאמנה ידע שלקיחת סיכונים גדולים מדיי יכולים להשאיר את שחקני היריבה לסלים קלים בעורף הפרוץ. הלחץ של מיזורי היה רך יותר, המטרה העיקרית לא היתה לחטוף את הכדור אלא לשבש את התקפת אוקלהומה ולהוביל אותה לזריקות שהם לא ירצו לקחת.

הלחץ עצמו הוא מאד פשוט, וברגע שמריצים אותו במשך זמן רב מדיי, ההתקפה מתאימה את עצמה ויוצרת סלים קלים. שומר מספר 1 מוביל את הרכז לאורך קו החוץ ושחקן מספר 4 מגיע באיזור מחצית המגרש אל הטראפ, המקום הטוב ביותר לטראפ הוא ישר כשהשחקן עובר את קו החצי, מכיוון שלמתקיף במצב כזה יש בעצם 4 שומרים: 2 השומרים שמבצעים את הטראפ, קו החוץ וקו החצי (שמעבר שלו התפרש כעבירת חצי). שומר מספר 2 רץ מהר למלאות את המקום של שומר מספר 4. ושומר מספר 3 נשאר עם שחקן מספר 3. שחקן מספר 5 אחראי על החיפוי מתחת לסל ועל שחקנים 2 ו5. נוצר מצב ששני נתיבי המסירה הקרובים לרכז סגורים, ועל הרכז לבצע מסירה מסוכנת לשחקן מספר 2\5, שאותה ההגנה תצטרך לחטוף.

המשחק נגמר בניצחון של מיזורי בהפרש של 8 נקודות, שתי הקבוצות קלעו באחוזים כמעט זהים ולכן הנתון שהכריע את המשחק הוא 16 האיבודים של אוקלהומה מול 10 האיבודים של מיזורי, אמנם זה לא הפרש ענק, אבל אלו היו ההתקפות שניצחו את המשחק.

יום חמישי, 25 ביוני 2009

רוקטס ב- Double Stagger to Curl Set

כבר יצא לי לכתוב כאן פעמים רבות על הסט גיים המשובח של ריק אדלמן והרוקטס. יוסטון נתנה העונה הופעה מכובדת מאד בפלייאוף, ובעזרת שני שומרים ענקיים (באטייה וארטסט), היוותה את המכשול הכי קשה לקובי וללייקרס, ולהזכירכם, כל זה כשהיא ללא שני הסטארים הבכירים שלה ואחרי שהעיפה את הרכז שלה לפרוח בפיינאליסטית.
במצב הנוכחי שנכפה על יוסטון, ארטסט הופך באופן אוטומטי לסקורר הראשי של הקבוצה, ובידאו הנ"ל, נוכל לראות כיצד הקבוצה עובדת עבורו בסט גיים הסבלני והמתוכנן שמאפיין אותה.



בוידאו אתם מקבלים הסבר נחמד על הסט, אבל החלטתי להוסיף קצת. הסט מתחיל בפורמט של 1-2-2, כשהגארדים בפינות. שחקן 4 יוצא לקבל את הכדור מהרכז (אלמנט שאדלמן מאד אוהב בגלל יכולת המסירה הטובה של הגבוהים שלו). הרכז ושחקן מס' 5 יוצרים חסימה כפולה לשחקן מספר 3, שהולך לכיוון הבייסליין, ואז מבצע וי קאט כדי ל"הדביק" את השומר לחסימות.
במידה והשומר מחליט לעבור מתחת לחסימות, הסקורר המרכזי של הקבוצה מקבל זריקת חצי מרחק פנוייה, זריקה שהמאמן מסכים לחיות איתה לאורך כל המשחק.

במידה והשומר מחליט לנסות ולעבור בכוח את החסימות, הדרך של שחקן מספר 3 אל הליי אפ או אל הדאנק אמורה להיות פנוייה. במידה ושומר מספר 2 מחליט להגיע לעזרה מהוויק סייד, מחכה בפינה קלעי לשלשה נוחה. אני אוהב את הסט גיים שמכתיב ריק אדלמן בגלל הפשטות שלו. הוא נותן לשחקנים את החופש כמו בMotion Offense לקרוא את ההגנה ולהגיב.

יום NBA גדול היום: זה התחיל בטרייד שיעניק לנו לצפות בשיתוף פעולה היסטורי והיסטרי בין שאק ללברון, אני לא בטוח ששאק זה מה שהקאבס צריכים כדי לעלות מדרגה אחת למעלה, שאק צריך רכז טהור יותר ממו וויליאמס שיפעיל אותו והנוכחות שלו בצבע תפריע לחדירת של לברון. וימשיך עם דראפט בו יבחרו כמה שחקנים שאמורים להשפיע השפעה מכרעת על עתיד הליגה (רוביו, גריפין ועל השאר העתיד יספר) וככל הנראה אף ישראלי ראשון עם חוזה מובטח ב-NBA.

יום רביעי, 24 ביוני 2009

מישיגן סטייט בבידוד 1-4 נמוך לקיילין לוקאס

לצערי עקב העידרותי במהלך העונה הסדירה, לא יצא לי ללוות אותכם במהלך הסוויט סיקסטין המרתק שהיה לנו. הוידאו הנ"ל לקוח מהמשחק המצויין בין הפיינליסטית, מישיגן סטייט, לבין האלופה היוצאת, קנזאס. המשחק שהתפתח היה צמוד, ובמאני טיים הצליחה לגבור מישיגן סטייט שכפתה על קנזאס מספר רב של איבודים.
בוידאו המצורף ניתן לראות את ההתקפה הגורלית של המשחק ואת ההחלטה הנהדרת של טום איזו המצויין, שהחליט לבודד את כוכב הקבוצה, קייוין לוקאס, בסט של 1-4 נמוך.


בידוד בסט של 1-4 נמוך:
אני אוהב בידודים בסט זה, בגלל שהם נותנים לשחקן הכי טוב שלך מרחב התבטאות גדול. קלעי שלשות טוב כמו קיילין לוקאס (קרוב ל40% מחוץ לקשת עם זריקות קשות) הוא שחקן שחייבים להיצמד אליו, דבר שמקנה לו יתרון על המגן בחדירה וסיום באיזור החצי מרחק הריק. במידה ואחד השומרים שמתחת לסל ייצא לעזרה, מחכה לו הגבוה לדיש ללייאפ.
כמו כן, הסט המרווח מונע אופצייה של דאבל טים (מאמנים רבים רוצים להוציא במאניטיי את הכדור מידי הכוכב של היריבה), שכן כשהמגרש מרווח היטב, תמיד ימצא שחקן פנוי לגמרי.
דבר שיכול לפעול מצויין הוא ליצור חסימה כ10 שניות לסיום השעון, רק כדי לכפות חילוף (הרבה מאמנים מחליפים על כל חסימה בסיום משחק), ואז לנסות וליצור בידוד של גבוה על נמוך או זריז על איטי.

דבר נוסף משמעותי בסט הזה שלא ניתן להתעלם ממנו, הוא המיקום הנהדר של שני הגבוהים לריבאונד התקפה. סיכויים גבוהים מאד שזריקה קרובה לסל תגרום לאחד מהשומרים הגבוהים לצאת לניסיון חסימה, דבר שיוליד יתרון להתקפה של 2 על 1 בריבאונד. נסו להיזכר על כמות המשחקים שראיתם שמוכרעים ע"י נגיעה קטנה של שחקן גבוה (מאמין שלאוהדי הפועל עולה עכשיו פלאשבק כואב).

יום שלישי, 23 ביוני 2009

נאגטס בטראפ על החסימה

מדהים עד כמה טרייד של שחקן אחד יכול לשנות אופי של קבוצה שלמה. הטרייד ששלח את בילאפס לדנבר בתמורה לאייברסון, הפך את הנאגטס מקבוצה של התקפות של פחות מ7 שניות, לקבוצה עם צביון הגנתי. דנבר החזיקה העונה את יריבותיה על 43.9% מהשדה, מקום 4 בליגה, כשהיא משחקת כמעט לאורך כל העונה ללא הגנות איזוריות ועם הגנות אישיות המערבות חילופים חזקים והעמסות.

בוידאו שצירפתי ניתן לראות 15 שניות אחרונות של רבע ראשון במשחק בין דנבר ליוטה השנה. הנאגטס מצליחים באמצעות טראפ על דרון וויליאמס לכפות עבירת 24 שניות, מענישים בשלשה של ג'יי אר סמית' מהצד השני ויורדים להפסקה בין הרבעים עם מומנטום אחרי פעולות טובות משני צידי המגרש.


אהבתי את ההחלטה של ג'ורג' קארל על טראפ, מכיוון שהיא מוציאה את הכדור מהידיים של הפליימייקר של היריבה, ונותנת לשחקן אחר לקבל את ההחלטה בהתקפה. יכול להיות שהטראפ יוביל לזריקה נוחה, אבל שאתה משחק נגד קבוצה עם פליימייקר עם עליונות כמו דרון וויליאמס, אתה צריך להאמין ולדבוק בלהוציא לו את הכדור מהיד ולכפות על חבריו לבצע מהלכים.
הנאגטס זיהו את סוף השעון וידעו שבמידה והרוטציות ההגנתיות יעבדו נכון, יוטה לא תוכל להספיק להגיע לזריקה.


יום שני, 22 ביוני 2009

מתכוננים לדראפט: האשים ת'אביט

הדראפט מתקדם אלינו בצעדי ענק, וביום חמישי הקרוב נזכה לקבל שפיכת אור על עתיד הליגה. דרכו של בלייק גריפין המבטיח אל הבחירה הראשונה ול.א קליפרס נראית סלולה, אך ישנם סימני שאלה רבים על המשך התגלגלות הבחירות. כל אתרי ה-Mok Draft מדרגים בצורה שונה את השלישיה הראשונה, שבשנה שעברה הייתה ידועה זמן רב מראש. הרבה כשרונות שקשה לנבא את התאמתם ל-NBA נרשמו השנה לדראפט ויהיה מעניין מאד לעקוב אחרי הרבה שמות מהדראפט הקרוב. במידה והכל ילך כמתוכנן, לקראת סוף הסיבוב הראשון נזכה לראות גם את הישראלי הראשון אשר מקבל הבטחה לחוזה בליגה הטובה בעולם.
לאחר שכתבתי כאן בבלוג על רבים מהמועמדים לבחירות הראשונות בדראפ הקרוב (גריפין, רוביו, קאר וכו'), אני מרגיש שיש מקום לכתוב גם על האשים ת'אביט, אשר שואף להיבחר בדראפט הקרוב בבחירה השניה.

האשים ת'אביט הוא סנטר בן 22 מטנזניה, בוגר אוניברסיטת קונטיקט. הנתונים שלו אמורים להזכיר לחובב הכדורסל הממוצע את דוויט הווארד אך ההשואה המתבקשת במקרה של ת'אביט היא לסנטר המיתולוגי דיקמבה מוטומבו. ת'אביט מתנשא לגובה של 2.20 מטר, יתרון עצום בדראפט 2009 אשר מלא בשחקנים נמוכים. ת'אביט הוא סנטר בעל אופי הגנתי מובהק, הוא סיים את העונה הנוכחית עם ממוצע של 4.2 בלוקים למשחק (4.5 בעונה שעברה), כשהוא מצליח לשנות בכל משחק מספר נוסף של כ8-9 זריקות ומשפיע באופן עקבי על משחק ההתקפה של היריב. הוא זריז מאד לגובהו ומסוגל לשמור על שחקנים נמוכים ממנו באיזור קשת השלוש. ת'אביט בעל מבנה גוף חזק ושרירי, ופרשנים מדברים על כך שהוא יכול להוסיף עוד 5-10 ק"ג למשקלו הנוכחי, למרות נתונים אלו, ישנו פקפוק בקשיחותו, בגלל מספר הפעמים הרב בהם הוא פגש את הקרקע בעונותיו בקולג'.
בשביל להפוך לשחקן NBA לגיטימי, אין ספק שעל ת'אביט לעבוד בצורה ניכרת על משחק ההתקפה שלו. לסנטר הענק עדיין חסרה go to move והוא מבסס את מרבית הנקודות שלו על הלי-אופס ונקודות מריבאונד התקפה (סיים את העונה האחרונה בקולג עם ממוצע של 13.6 נק' ו10.8 רי'). ת'אביט מתקשה לשמור על הכדור למעלה, ומוריד אותו פעמים רבות לרצפה, דבר שמוביל לאיבודים ולזריקות באחוזים נמוכים. אמנם ת'אביט קולע רק 62% מקו העונשין, אך הוא עושה זאת עם ביטחון, וסביר להניח שיתייצב בעתיד על איזור 70%, דבר שימנע מקבוצות לשלוח אותו אל הקו כאסטרטגיית משחק כמו סנטרים גדולים אחרים בהיסטוריה. ת'אביט התחיל לזרוק השנה זריקות ממרחק של 12-15 פוט וגילה יד רכה ויציבה בטווחים הללו.
כשהיה צריך להתמודד השנה עם שומר במימדי NBA התקשה ת'אביט, ובשני המשחקים נגד פיטסבורג ודוואן בלייר, לא מצא את עצמו ת'אביט וסיים עם ערב התקפי נורא.

ת'אביט מוגדר כעדיין "חדש" במשחק ולכן גלום בו פוטנציאל אדיר. הסנטר נחשף למשחק הכדורסל בגיל מאוחר יחסית, לאחר שלאורך ילדותו חלם להפוך לכדורגלן בטנזניה. ת'אביט מודע לחסרונותיו, ודחה בשנה שעברה את יציאתו לדראפט למרות הקשיים הכלכליים של משפחתו, בגלל שחש שהוא עדיין לא בשל.
הקבוצה שתבחר את ת'אביט תיקח סיכון, מכיוון שעדיין אין לו את "החבילה השלמה", לכן יכול להיות שקבוצות ירתעו מלבחור אותו במקום השני-שלישי, אך מקומו בחמישייה הראשונה נראה מובטח. ג'ים בייהם, מאמנה של מכללת סיריקיוז טען לאחר ההפסד למכללת קונטיקט כי מדובר בשחקן המכללות הדומיננטי ביותר בהפרש גדול.

מיזה האשים ת'אביט בחצי דקה:


הנאגטס מלמדים איך להתמודד עם Overload Defense

הרבה זמן לא הייתי איתכם בגלל מספר אילוצים, אך כעת לאחר סיום הפלייאוף ב-NBA והעונות הסדירות באירופה, חזרתי עם הרבה חומר בשבילכם. אני נמנע מלעשות כאן רשומת סיכום עונה, שאני מאמין שתוכלו למצוא בכל אתר ספורט סטנדרטי, אך אני רוצה לכתוב היום על אחת הקבוצות המפתיעות ביותר של העונה.
רק בשנה שעברה ביקרתי את הנאגטס על הופעתם בפלייאוף מול אותה קבוצה של הלייקרס, אך נראה שג'ורג' קארל עשה שיעורי בית וההופעה המכובדת מאד של דנבר בפלייאוף הנוכחי התבססה על משחק התקפי נבון יותר, כרמלו אנתוני בוגר יותר וטרייד מצויין שהביא לנאגטס מנהיג אמיתי על המגרש.

הלייקרס דגלו גם השנה באותה אסטרטגייה הגנתית לעצירת הנאגטס, כשהשתמשו בהעמסה של שחקן הגנה נוסף למניעת החדירה של כרמלו אנתוני. הנאגטס באו מוכנים מראש והצליחו לשבור את ההגנה פעם אחר פעם בעזרת משחק חיתוכים מצוין. הנה הניתוח של ג'ף ואן גאנדי:




הלייקרס השתמשה ב-Overload Defense לאורך כל העונה וגם בפלייאוף הקודם, היא מבוססת על כך שבדרך כלל אחד מהגבוהים (גאסול או ביינום), מגיעים לסטרונג סייד כדי למנוע את החדירה של כרמלו אל הטבעת. זה כמובן משאיר את אחד הגבוהים פנוי, ובגלל שהגבוהים של הנאגטס לא ניחנים בקליעה טובה מבחוץ, הדבר הטוב ביותר בשבילם הוא לבצע חיתוך פשוט אל הסל, ולקבל את הכדור לדיש או לליי אפ.
כרמלו מבחינה אישית הפיק לקחים מההופעה המזעזעת שלו בפלייאוף הקודם, ראינו השנה שחקן חכם יותר, רעב יותר ואחד מהסקוררים הטובים שילוו אותנו לאורך העשור הקרוב.


הדראפט מתקדם אלינו בצעדי ענק והסיכויים שנראה ישראלי ראשון ב-NBA ביום חמישי הקרוב עולים מיום ליום. בנתיים אני ממליץ לכם לקרוא שני מאמרים שפירסמתי מבעוד מועד על שניים מהשחקנים הבולטים בדראפט הקרוב: בלייק גריפין וריקי רוביו.

יום ראשון, 25 בינואר 2009

הקאבס בהתקפה בשביל לברון

הגעתו של מו וויליאמס לקליבלנד עומדת עד כה בכל הציפיות: הקבוצה מנצחת, ההגנה נהדרת (בן וואלאס חוזר לעצמו), הבחור קולע למעלה מ16 נק' למשחק באחוזים מצוינים, אך יותר מכל, לברון פורח. וויליאמס מוריד המון לחץ מלברון שנהג להוביל את הכדור במהלך השנים האחרונות, כעת ללברון נשאר להתעסק בדבר שהוא יודע לעשות הכי טוב, לקלוע. בלתי אפשרי למצוא התקפות של הקאבס מבלי שהכדור עובר אצל לברון, על אף שהוא לא הרכז, בראון רוצה לתת לו להרגיש את הכדור בכל הזדמנות אפשרית ולראות כיצד ההגנות מגיבות אליו בשביל לאפשר לאחד מחבריו לקבוצה לקבל את הזריקה הטובה ביותר. מרבית ההתקפות של קליבלנד מתחילות בחסימה ללא כדור ללברון, שמנסה לקחת את הדבר הכי טוב שההגנה נותנת לו.


חסימה ללא כדור ללברון:
המהלך מתחיל בסט של 1-2-2. שחקן מספר 1 מוסר לשחקן מספר 4 וממשיך אל הפינה הקרובה. כעת שחקן מספר 2 עולה לכנף ומקבל את הכדור משחקן מספר 4, באותו הזמן שחקן מספר 5 חוסם חסימה ללא כדור לשחקן מספר 3 (לברון).

לברון מקבל את הכדור ונמצא במצב של פיק אנד רול מבודד עם שחקן מספר 5. לברון יכול ללכת לפי 3 אופציות: חדירה על הבייס ליין, שלשה וחדירה מהאמצע. בכל פעם לברון בוחר ללכת לפי מה שההגנה נותנת לו. חשוב לזכור שאין שחקן שיכול לעצור את לברון ב1V1 בעולם.

במצב של חדירה לאמצע היכולת של לברון היא הקטלנית ביותר. חשוב לזכור שלברון מוקף בקלעים מצויינים ( ווסט, שרביאק, וויליאמס וגיבסון), ולכן כל עזרה לחדירה לאמצע, תצטרך להסתייע ברוטציה מצויינת כדי למנוע את השלשה הפנוייה.

פרשן רשת ESPN ציין את העובדה שקיבלנד משחקת פעם אחר פעם את אותו מהלך התקפי. אני חושב שאם יש מהלך פשוט, שמביא ליכולות ביטוי את היכולות של השחק המוביל שלך ונותן לו להיות מקבל ההחלטות בהתקפה, אין סיבה לא לשחק אותו בעקביות. אם תתעמקו בהגנה, אין דרך אמיתית לעצור את התרגיל הזה, לברון עדיף בליגה על כל שחקן ב1V1 וכל מחשבה על עזרה או טראפ תוביל לשלשה פנוייה של חבריו. הצוות המסיע של לברון העונה משרת אותו בצורה מצויינת: יש רכז, יש קלעים ויש גבוהים הגנתיים, כל מה שנותר ללברון לעשות זה לקלוע וליצור. עם הניסיון מהשנתיים האחרונות, ההגנה הנהדרת, החיזוק החדש ולברון גדול - אין מעצורים לקאבס.

יום שישי, 23 בינואר 2009

הוצאת חוץ מהצד תחת לחץ בסיום משחק

כבר ברשומה הקודמת למדנו שמשחקים רבים מוכרעים על פעולות קטנות ובסיסיות, לפעמים הפעולה היא השגת מצב זריקה נוח בשנייה האחרונה כשהקבוצה בפיגור, ולפעמים הפעולה היא שמירה על הכדור כשהקבוצה ביתרון.
המשחק בין מכללת אוקלהומה ומכללת פורדו הגיע להארכה, כש9 שניות לסיומה מוצאת את עצמה אוקלהומה ביתרון 3 נק', כשהכדור שלה מהצד. שתי הקבוצות ירדו לפסק זמן, כשאוקלהומה חזרה ממנו עם תרגיל שהבטיח בשבילה את ניצחון המשחק.

Watch Oklahoma Sideline Inbounds Against Fullcourt Man Press in Sports Online  |  View More Free Videos Online at Veoh.com

הדבר שאני אוהב בביצוע של אוקלהומה הוא אלמנט ההפתעה, בשביל דברים כאלה לוקחים פסקי זמן. לכולם ברור שמכללת פורדו תנסה לעשות פאול מהיר על השחקן הראשון שמקבל את הכדור בשביל לעצור את השעון ולהשאיר לעצמה סיכוי לנצח את המשחק.
מכללת פורדו שמרה את הוצאת החוץ באישית לוחצת "פול פרונט". ג'ף קייפל, מאמן מכללת אוקלהומה, הגיב בתרגיל פשוט, בו בורחים שני שחקנים אל כיוון מחצית המגרש של פורדו (שהיה ריק משחקנים) ו2 שחקנים נשארים לביטחון בחצי המגרש של הכדור למען הוצאה בטוחה במקרה שה"בריחה" קדימה תיכשל.

אני תמיד מעדיף להשאיר במצב כזה שחקן הגנה במחצית המגרש שלי, בטח ובטח בתרגילי טור שמיועדים לבריחות הללו. במידה והשומר על השחקן המוציא את החוץ, מחכה בהגנה כ"מאבטח",וארבעת השחקנים האחרים שומרים בפול פרונט על ארבע המתקיפים הנותרים, נוצר מצב שבו אין לקבוצה המתקיפה אפשרות ללייאפ קל וכמו כן, ברגע שהכדור יכנס אל אחד השחקנים, תגיע החטיפה או העבירה. החיסרון של שיטת הגנה זאת היא שהשחקן שמכניס את הכדור לתחומי המגרש לא עומד בפני שום לחץ וכמו כן, החזרת כדור אליו לאחר מסירה אחת עלולה לעכב את העבירה.

יום רביעי, 21 בינואר 2009

פיניקס סאנס בהכנסת חוץ מנצחת

במהלך ריפרוף בין מספר משחקים מעניינים בתקופה האחרונה, מצאתי את המשחק בין פיניקס לאורלנדו שהועבר בשידור ישיר לישראל. שתי הקבוצות נמצאות בתקופה מצויינת (אורלנדו הקבוצה הלוהטת בליגה ופיניקס השתפרה עם הגעתו של ג'ייסון ריצ'ארדסון) ויצא לנו לראות משחק צמוד ומעניין למרות בעיית הפציעות של שתי הקבוצות (אורלנדו שיחקה ללא הווארד ופיניקס שיחקה ללא שאק).
המשחק הגיע לדקות ההכרעה כששתי הקבוצות מחליפות סלים, והסאנס ירדו לטיים אאווט 9 שניות לסיום המשחק בפיגור נקודה, לאחר סל גדול של טורקוגלו.

Watch Suns End of Game Inbounds Play to Win in Sports Online  |  View More Free Videos Online at Veoh.com


באקפיק לאחר הוצאת חוץ מהסיידליין:
נאש וסטודמייאר עומדים בצד הקרוב לכדור כשהאינסטינקט של הגנת אורלנדו ושל מרבית הצופים במשחק הוא שהולכת להתבצע חסימה של אמארה לנאש, שיקח על עצמו את הזריקה האחרונה.
פורטר בחר ללכת על בטוח ולבחור באמארה סטודמייאר כשחקן שיקבל את המסירה הראשונה אל ידיו הארוכות, ובכך למנע סיכוי לאיבוד כדור מוקדם.

שחקן מספר 1, סטיב נאש, מבצע backpick אל מוציא הכדור, גראנט היל, שחותך אל הסל ומקבל מסירה מאמארה ללייאפ קל.



המהלך הזה מצטרף למספר מהלכים פשוטים שהכריעו משחקים גדולים לאחרונה. את הקרדיט להצלחת התרגיל צריך לתת להגנת אורלנדו בדיוק כמו להתקפת פיניקס. המג'יק חזרו מפסק זמן אל ההתקפה האחרונה במשחק כשסביר להניח שואן גאנדי הודיע לשחקניו כיצד לטפל בחסימות. חוסר התיאום בין נלסון וטורקוגלו יכול לנבוע מהרצון לא להשאיר את נאש פנוי לזריקה האחרונה, אך על טעויות קטנות כאלה מוכרעים משחקים גדולים.

בובי נייט על ההתקפה המרווחת של דיוק

בובי נייט הוא אחד מהמאמנים המזדהים ביותר עם ההתקפה המרווחת של מכללת דיוק. נייט שם דגש בכל קבוצותיו על הריווח ההתקפי תוך אמונה שזה אחד הדברים הקשים להסבר במשחק הכדורסל, בגלל נטייתם הברורה של שחקנים ללכת לכדור.
זאתי השנה השנייה ברציפות שדיוק משחקת את אותו משחק התקפה מרווח שהגיע ע"י עבודה משותפת של מאמנה המצויין, מייק ששבסקי, בצוותא למאמנה של ניו יורק ניקס בהווה ופיניקס סאנס בעבר, מייק דאנתוני, אחד מגדולי המאמינים בריווח בהתקפה. אמנם משחק הפיק אנד רול של דיוק לא נהנה משיתוף של סטיב נאש ואמארה סטודמייאר, אך דיוק מצליחה לרווח את המגרש בצורה טובה ולהגיע לזריקות טובות בעזרת חבורה של גארדים מוכשרים.




השימוש של בובי נייט בוידאו במספרים במקום שמות, אינו נובע מאי כבוד, אלא מתוך תפיסה שמעריכה את ערכה של הקבוצה. תהיו בטוחים שבובי נייט יודע שמספר 12 בכחול הוא קייל סינגלר.

שני דברים הכרחיים להצלחת הריווח בהתקפה:
- גארדים שמסוגלים לגבור על המגן שלהם בכדרור וליצור מצבים לחבריהם בעזרת חדירה, ופורוורדים אתלטים שיוכלו לסיים את המהלכים בתנועה. דוגמא נהדרת: ממפיס טייגרס של השנה הקודמת.
- קלעים: ללא שחקנים שיוכלו לקלוע את הזריקה החופשית מבחוץ, שחקני ההגנה התכווצו לאיזור הטבעת ויורידו את ערכו של הריווח. דוגמא נהדרת: דטרויט פיסטונס.

יום שלישי, 20 בינואר 2009

ממפיס טייגרס מתאימה את ה Dribble Drive Motion ל2009

מכללת ממפיס של ג'ון קליפארי לא הספיקה להתאושש מההפסד הדרמטי בגמר המכללות לקנזס בשנה שעברה, וכבר נאלצה להתחיל בהכנות לקראת העונה הקרובה. לא הסתרתי בבלוג בעונה הקודמת שחשבתי שממפיס משחקת את הכדורסל הטוב ביותר בארה"ב עם שיטת ה-Dribble Drive Motion שהנחיל קליפארי לשחקניו. לאף אחד לא היה ספק שהשנה יאלץ קליפארי לערוך מספר שינויים בשיטה לאחר ששלושת כוכביו מהעונה הקודמת עזבו אל הליגה הטובה בעולם: דרק רוז, כריס דאגלאס רוברטס וג'ואי דוראסי.
עדיין ניתן לראות את משחק החדירות המפורסם, הסיומות על הבייס ליין, הדישים לגבוהים מתחת לסלים והשלשות הקלות מהפינות, אך ההתקפות מתחילות בסטים שונים והשימוש בחסימות עלה עם הירידה בכמות הכישרון.



Box set:
במקום הפתיחה הקבועה בסט של ארבעה שחקנים בחוץ ושחקן אחד בפנים, ניתן לראות יותר התחלות מהלכים במבנה של בוקס על מנת להשתמש בכמה שיותר downscreens וbaseline screens.

כששום דבר אינו מתפתח לאחר מספר שניות של התקפה, ניתן לראות את הקבוצה חוזרת לסט של ארבעה שחקנים בחוץ ושחקן אחד בפנים ומשחקת את משחק החדירות המפורסם.

הצלחת ה- Dribble Drive Motion של ממפיס בשנה שעברה בלתי ניתנת לתיאור. הקבוצה ריתקה חובבי כדורסל למסכים לאורך כל העונה ורשמה הישג מצוין עם העפלה לגמר והפסד בהארכה כואבת. אין לי ספק שלשיטה של קליפארי יש השפעה מכרעת על התקדמות שחקניו ושעונת הרוקי הנהדרת של רוז מגיעה אחרי הכנה נהדרת בקולג' (17 נק' ו6.5 אס' למשחק). הקבוצה שעומדת לרשותו של קליפארי השנה מוכשרת, אך לא ברמתה של הקבוצה בעונה שעברה, לכן כל השינויים שקליפארי עורך בקבוצה לגיטימיים והופכים את הקבוצה למוכנה יותר.

יום שני, 19 בינואר 2009

נעים להכיר, בלייק גריפין

לאחר שנכתב כאן על מרבית השחקנים שידורגו גבוה בדראפט הקרוב, מגיע הזמן לכתוב כאן על המועמד המוביל לבחירה הראשונה בדראפט 2009. בלייק גריפין אומנם זז לאט יותר מברנדון ג'נגינס, משחרר את הכדור מהיד לאט יותר מסטפן קארי וחוטף כדורים פחות טוב מריקי רוביו, אך הוא החבילה המושלמת המרשימה ביותר שיהיה לדראפט הקרוב להציע.
גריפין הפתיע את עולם הכדורסל לאחר שויתר על הזכות להיבחר בדראפט הקודם (למרות שהתחזיות ניבאו לו בחירה בעשירייה הראשונה) והחליט להמשיך לעונה נוספת באוקלהומה. גריפין לא ביזבז זמן ועבד חזק במהלך הקיץ, והתוצאות לא איחרו להגיע: פרט להתפתחותו הפיזית, שיפר גריפין את הקליעה מחצי מרחק והפך לשחקן הפנים הדומיננטי בליגה. לאחר שבעונת 2007-2008 רשם 14.7 נק' למשחק ב57% מהשדה ו9.1 ריבאונד למשחק, הגיעה קפיצה סטטיסטית מרשימה מאד עם עונת 2008-2009: 22 נק' ב60% מהשדה עם 13.4 ריבאונד למשחק.
עם התפתחתו של גריפין, השתפרה גם קבוצתו באופן מיידי וממכללה שדישדשה בבינוניות בשנה האחרונה, הפכה אוקלהומה לקבוצה מרשימה עם הפסד אחד עד כה העונה. עצם הישארותו של גריפין בקבוצה הפכה אותו למנהיג יחיד על המגרש ובן אדם בוגר יותר, אף אחד לא קורא לקבוצה אוקלהומה סונרס, אלא "גריפין והסונרס שלו". מאמניו מגדירים אותו כשחקן עם אופי מיוחד, ליצן מחוץ למגרש אך סוס עבודה בתוכו, בקיץ האחרון הוא מעיד על עצמו שלא סיים יום ללא 500 זריקות מחצי מרחק.. גריפין מוקף בחבורה של שחקנים עם כישרון מוגבל ולא מתייאש לאחר שהם מחטיאים צרורות של זריקות פנויות לאחר שהוא מוצא אותם חופשיים כשהוא נשמר בשמירות כפולות.
שני אנשים בולטים ישנם בקריירת הכדורסל של בלייק: הראשון הוא אביו אחד ממאמניו האישיים, והשני הוא אחיו וחברו לקבוצה, שמהווה את אחת הסיבות הראשיות לכך שבלייק בחר במכללת אוקלהומה ובכך שבחר להישאר בה שנה נוספת.

גריפין אמור להפוך כבר בעונה הבאה למכונת 20,10 משומנת כשההשוואות לפאוור פורוורדים בNBA לא מפסיקות להגיע. גריפין ניכר במימדים עצומים (208 ס"מ ו111 ק"ג) בתוך גוף קפיצי ואתלטי. הניתור שלו מרשים והוא אף התכבד לזכות בתחרות ההטבעות של הליגה על ראשו של מייקל ביזלי, היכולת שלו להוריד כדור לרצפה ולסיים את החדירה עם המגע היא מדהימה ביחס לגופו והקליעה שלו משתפרת מיום ליום. כמו כן, גריפין יודע למסור את הכדור כשמגיע הדאבל טים ולמצוא את השחקן הפנוי (2.4 אס' למשחק). הנתון של 3 אי' למשחק לא אמור להטריד את הסקאוטרים יותר מדיי בגלל העובדה שכל התקפה של הקבוצה עוברת דרכו.
שתי המגרעות הבולטות שלו הן אחוזי העונשין (שעלו השנה ל63% מ57%) ורכות יחסית בהגנה ביחס למימדי גופו, דבר שסביר להניח יעלם כשיתחיל לעבוד עם מאמני NBA ויהפוך לעוד שחקן בתוך קבוצה ולא כשחקן מוביל שצריך להימנע מעבירות.

הנה וידאו נהדר בו מנתח המאמן האגדי, בובי נייט, את משחקו של גריפין ונותן מספר דגשים על איכויותיו כשחקן: השימוש בהטעיות והיכולת להתקיף שחקן ב1V1, חוסר הפחד בכניסה לסל שהכרחי לשחקן בגודל כזה וקבלת ההחלטות הנכונה בהתקפה:


יום ראשון, 18 בינואר 2009

ג'ורג' מייסון בהתקפת פלקס מתמשכת

דוגמא נהדרת להתקפת ה"פלקס" קיבלנו במשחק בין מכללת ג'ורג' מייסון לבין מכללת דייטון. שתי הקבוצות שמרו אישית במהלך מרבית המשחק שהסתיים בניצחון צמוד של דייטון.
מכללת ג'ורג' מייסון הציגה משחק התקפי טוב מאד שמבוסס על התקפת פלקס מתמשכת וכלל בתוכו מספר quick hitters. לג'ורג' מייסון ברור מאליו שהם לא יביסו קבוצות במהלך העונה עם סגנון משחק זה שמבוסס על התקפות ארוכות והעברת הכדור מצד לצד עד למציאת המיס מץ' והשחקן הפנוי, אך התקפת הפלקס משמשת להם כהתקפה יעילה, ממושמעת ואמינה.
על התקפת הפלקס של מכללת בוסטון מהעונה שעברה.

Watch George Mason's Continuity Offense in Sports Online  |  View More Free Videos Online at Veoh.com

Baseline Flex Continuity:

התקפת הפלקס של הפטריוטס עוברת בדרך כלל דרך קו הבסיס. כמו התקפות מתמשכות אחרות, כל השחקנים נעים דרך כל העמדות, ולכן כל שחקן צריך לדעת לקלוע את הזריקה הפנוייה, לקחת את המגן לפוסט אפ, לבצע חדירה לסל וכו...
ההתקפה מתחילה במבנה של ארבעה בחוץ ואחד בפנים, כשהמבט הראשוני הוא תמיד פנימה.

ברגע שהכדור הגיע לשחקן מספר 4, מתבצעת חסימת בייס ליין בוויק סייד לשחקן מספר 2 ע"י שחקן מספר 5. כמו שאמרנו, המבט של השחקנים בחוץ הוא תמיד דבר ראשון פנימה לפני העברת הכדור לצד השני, ואכן בדוגמא הראשונה בוידאו, ההתקפה מצליחה להגיע לסל כבר בשלב זה.
במידה ושחקן מספר 2 לא פנוי, הכדור מוחזר חזרה. כעת ישנן לקבוצה מס' אופציות להמשך המהלך. יצא לנו לראות את שחקן מספר 5 עולה למעלה ללא חסימה, ואת שחקן מס' 3 משלים אותו לפינה.עם העברת הכדור אל שחקן מספר 3, מתבצעת חסימת בייס ליין של שחקן מספר 2 לשחקן מס' 4. במידה והכדור לא מצליח להגיע לשחקן מס' 4, חוזרת ההתקפה על התנועה פעם נוספת. התנועה מצריכה הרבה ריכוז ומתאימה לשעון הזריקות של המכללות, הקבוצה מעבירה את הכדור מצד לצד עד ההגעה לזריקה הטובה ביותר. ישנם אלמנטים רבים שמערבת מכללת ג'ורג' מייסון בתוך התקפת הפלקס: downscreen לשלשה, דריבל "הנד אוף" ופיק אנד רול.

התקפת הפלקס היא נהדרת בגלל מגוון האופציות שניתן לשלב בה, בוידאו ניתן לראות את הקבוצה משחקת התקפות פלקס ממושכות במספר וריאציות ע"י הוראה מהספסל. כמו שכבר הזכרתי, התקפת הפלקס בנוייה על מעבר הכדור מצד לצד ושימוש בשעון. אי אפשר לצפות להתקיף כך במהלך כל המשחק ולהגיע ל100 נק', אך בהחלט אפשר להגיע למנגנון יעיל וזריקות טובות התקפה אחר התקפה. ההתקפה דורשת הרבה משמעת, הרבה פעמים ניתן לראות שחקן שמחליט לשבור את ההתקפה בפעולת 1V1 והורס לקבוצתו עבודה של מס' שניות. ההתקפה מתאימה מאד לקבוצות מאוזנות מבחינת כישרון.

יום שבת, 17 בינואר 2009

טקסס טק בטראפים בהגנה אזורית ואישית

פט נייט, בנו של המאמן האגדי בובי נייט ויורשו כמאמן טקסס טק, נכנס לעמדת המאמן הראשי במהלך העונה שעברה ושמר על מרבית עקרונותיו של אביו בסגנון המשחק של קבוצתו, במיוחד בצד ההתקפי. עם פתיחת העונה הנוכחית, נוכחנו לראות מספר שינויים במשחק של הקבוצה, כשהבולט שבהם הוא שימוש בטראפים והגנות איזוריות. אביו של פאט, בובי נייט, האמין בהגנה אישית בטקסס טק ובכל קבוצה נוספת בה אימן במהלך הקריירה, מעניין אם גם הוא מתפלא שבנו משתמש בהגנות איזוריות במשחק אחד כמו שהוא השתמש בעונה שלמה.
הנה שתי דוגמאות לטראפים בהגנת טקסס טק מתוך המשחק נגד מכללת סנטנרי. ההגנה עבדה נפלא במשחק וסנטנרי נשארה על 14 נק' בירידה למחצית.

Watch Texas Tech Trapping Defense in Sports Online  |  View More Free Videos Online at Veoh.com

טראפ מתוך אזורית:
טקסס טק פותחת עם הגנת אזורית 2-3 רגילה ויוצאת לטראפ על הקו עם העברת המסירה הראשונה לכנף. הטראפ מתבצע כשהכדור באויר, מה שהופך את ההגנה לרגישה להטעיות כדור.
הרבה פעמים נוח יותר לבצע טראפ מתוך הגנת אזורית, מכיוון ששלושת השומרים הנוספים עומדים כבר במיקומים הנכונים בצורת משולש לכיוון הכדור (דוגמא בתמונה) ואין צורך לרוטציה משחקן לשחקן.

טראפים בהגנה אישית:

בהגנה אישית עם טראפים, כל שלושת השומרים צריכים לנוע במהירות ולבצע את הרוטציה הנכונה. מספיק ששחקן אחד ביצע טעות ברוטציה, וכל קבוצה סבירה ומעלה תוכל להפיק מזה 2 נק' קלות. הדגש הראשון שאני שם עליו את האצבע כשאני מבצע טראפים עם קבוצותיי, הוא שמירת "אובר פליי" על קו המסירה הראשון, על מנת להכריח את השחקן המתקיף לקבל החלטה קשה תחת לחץ שבדרך כלל תיגמר באיבוד כדור. כמו כן, למיקום הטראפ ישנה חשיבות גבוהה להצלחתו: טראפים בפינות הם הקשים ביותר להתקפה מכיוון שקווי החוץ מוסיפים למעשה שני שומרים נוספים, טראפים על קו המגרש הם גם קשים להתמודדות מכיוון שלשחקן יש שומר נוסף (קו), ואנו יודעים לאיזה כיוון הכדור הולך להימסר. הטראפ שראינו בוידאו בטופ אוף דה קי הוא הקל ביותר לשבירה בגלל מרחב התנועה הרחב של השחקן עם הכדור ואופציות המסירה הרחבות, ומרבית הפעמים שניתקל בטראפ בסגנון זה הוא על מנת להוציא לשחקן מסויים את הכדור מהיד.


מתוך ה-DVD של דן מונסון על שילוב טכניקות הגנה אישית בתוך הגנה אזורית: Coach Monson's pedigree traces back to Jud Heathcote's great Michigan State team of 1979 where he learned to weave man-to-man techniques into zone defense. In this DVD, Monson demonstrates seven unconditional techniques of man-to-man defense that you can use to build a winning team. He puts a creative twist on teaching his defense by having players connected by ropes, forcing them to move together as a unit. A huge believer in defensive transition, Monson describes the importance of getting back and setting your defense in the first five seconds of every defensive possession. He shares several drills you can use to teach the team skill of stopping easy baskets. Additional on-the-floor drills drive home Monson's finer points of coaching defense. If you like both man-to-man and zone defenses, this DVD is ideal as it will save time, condense your drill catalog and make your team more consistent on the defensive end of the floor.

תרגיל חוץ בייסליין של מכללת דווידסון

המשחק המעניין בין מכללת דיוק למכללת דווידסון עמד בסימן סטפן קארי כרגיל. הצלף הנהדר רושם ממוצע עונתי של 29.1 נק' ומחכה לדראפט הקרוב בו הוא ייחטף במהירות באחת הבחירות הראשונות. הגנת דיוק, בדיוק כמו כל הגנה שפוגשת את דווידסון השנה, עסקה רק בלנסות ולהאט את קצב המשחק של קארי, אך כל החלפות השומרים והשמירות הכפולות לא מנעו מקארי לסיים עוד ערב סולידי עם 29 נק'.
על מכללת קנזס והבוקס אנד וואן שניצח את קארי.

עם התפתחות עונת המכללות, סביר להניח שנראה כאן מס' רשומות על קארי, אך הרשומה הבאה תעסוק בתרגיל ה-Out Baseline של מכללת דווידסון. החשיבות של תרגילי הכנסות חוץ, ובמיוחד הכנסות מתחת לסל הן קריטיות ואומרות הרבה על מאמן הקבוצה. הגנות רבות מתקשות להסתדר עם תרגילי חוץ מתחת לסל שכוללים חיתוכים וחסימות, אשר מצריכים אחריות עילאית מכל שומר בקבוצה.
מאמנים רבים דנים בשאלה על מיקום המגן ששומר את השחקן אשר מכניס את הכדור למגרש, מרבית המאמנים ישמרו על המוציא בהגנה אישית בדיוק כמו על כל שחקן אחר על המגרש, אך ניתן לראות כיום יותר ויותר מאמנים אשר מחליטים לשמור על כוכב הקבוצה בהגנה כפולה כדי למנוע קבלת כדור וכמו כן, רבים מציבים את השומר של השחקן שמוציא את הכדור מתחת לסל כדי למנוע ליי אפ קל, ומסתכנים בהחזרת הכדור לשחקן המוציא שיקבל זריקה פנוייה.

Watch Davidson Nice Inbounds Play in Sports Online  |  View More Free Videos Online at Veoh.com
השחקנים מתמקמים בתחילת התרגיל בצורת Box. השחקן המתקיף בעמדה מספר 2 אשר יכניס את הכדור הוא סטפן קארי, עובדה אשר פוסלת את שיטות ההגנה עליהן דיברתי מוקדם יותר. המהלך מתחיל כששחקן מספר 3 חותך לכיוון הצד הרחוק מהכדור כשמטרת הפעולה היא משיכת שומר מספר 3 מאיזור הסל. שחקן מספר 1 עובר חסימה כפולה משחקנים מספר 4 ו5, ויוצר בלבול הגנתי בדרך ההתמודדות עם החסימה.


שומרים מספר 1 ו4 יוצאים עם הרכז מהחסימה הכפולה, ושחקן מספר 4 אשר נשאר פנוי, חותך לסל ונשאר לבד ללייאפ קל. במידה ושומר מספר 3 יגנוב מטר נוסף לתוך הצבע ויגיע לעזרה, שחקן מספר 3 יהיה פנוי לחלוטין לזריקה מהפינה.




מתוך הDVD של Bob McKillop העוסק במהלכים הקטנים שמנצחים משחקים גדולים ומכיל בתוכו חומר רב על הוצאות חוץ והתמודדות הגנתית עם הוצאות חוץ: Coach McKillop knows how to win close games. McKillop's philosophy is simple, the "details" of coaching basketball are the foundation of success. In this DVD, McKillop shares his seven keys to successful basketball and detailed demonstrations of baseline and sideline out of bounds plays. By executing special teams play, you can gain an edge on any opponent. McKillop also discusses and demonstrates how he prepares his teams for defensive out-of-bounds plays. He demonstrates strategies for using your best scorer and for gaining an advantage on the free throw line. McKillop teaches specific footwork to gain offensive rebounds from missed free throws; a great way to pick up quick baskets or give your offense another possession. Learn how to win close games from the NABC's 2008 Coach of the Year.

יום חמישי, 15 בינואר 2009

החזרת הבלוג?

לאחר למעלה מחצי שנה של שממה בבלוג, קיבלתי מספר פניות של קוראים המבקשים פרסום של רשומות חדשות לבלוג. הרשומה האחרונה של הבלוג פורסמה ב28 למאי 2008 ומאז יצאתי להפסקה ארוכה בעקבות הפגרה, מספר נסיעות והתחייבויות קודמות. כעת, כאשר שנת 2009 נפתחת ואני נחשף ליותר שידורי כדורסל מתמיד (ממליץ לכולם לצפות בשידורי המכללות שאנו מקבלים בכמות מסחרית), ניתנת לי האופצייה לחדש את הבלוג.
מובן מאליו שתנועת הגולשים באתר ירדה בצורה ניכרת מאז פרסום הרשומה האחרונה וכעת נותרנו עם קוראים בודדים אשר מגיעים במיוחד ממנועי החיפוש השונים, בשונה מתקופת הפעילות של הבלוג שגרר בימי השיא מאות צפיות יומיות.

אשמח לשמוע ממכם בעזרת טוקבקים ופניות למייל:ballisraek@gmail.com, על התעניינותכם בחידוש הבלוג ועל עצות לשיפורו.
אני מבטיח לענות לכל פנייה שאקבל ומקווה מאד שבעוד מספר ימים נראה כאן כבר רשומות חדשות.