יום שלישי, 4 במרץ 2008

שבירת איזורית 1-1-3

מעטים מאד המאמנים הישראליים שמשתמשים באיזורית 1-1-3 ביחס לשאר מאמני העולם. ההגנה מתאימה מול קבוצות עם קו קדמי טוב מכיוון שנוצר יתרון מספרי להגנה מתחת לסלים וכמו כן, ישנו גם יתרון בריבאונד, אך עדיין לא ניתן להשוות את יעילות איזורית 1-1-3 לאיזוריות הנפוצות יותר.
כך מתקיפה מכללת ווסט פורסט את הגנת ה1-1-3:



ההתקפה מסתדרת בסט של 1-4, שחקן אחד למעלה וארבעה למטה.
התנועה ההתקפית מתחילה כשהרכז מעביר את הכדור אל השחקן בעמדה מספר 2, ברגע זה יצא אליו שומר מספר 4 וכמו כן הצטרף אליו שומר מספר 2. ברגע זה נוצר להתקפה יתרון מספרי של 3 על 2 מתחת לסל. שחקן מספר 5 חוסם את השומר שלו, ושחקן מספר 4 יוצא לחסום את שומר מספר 3. שחקן מספר 3 חותך לכיוון הסל.

כעת כל מה שנותר להתקפת ווסט פורסט לעשות כדי להגיע לסל קל הוא כדרור אחד של שחקן מספר 2 לשיפור זווית המסירה לשחקן הפנוי.

תגובה 1:

gilad אמר/ה...

למה שחקן ההגנה (1) שבאמצע יורד עד לפינה? הרי שחקן ההגנה בצד שמאל כבר יצא לכדור...
ואם כבר ירד, שירד לאותיות, לא לכדור. זה הכשל וככה התרגיל שלהם ווייק פורסט עבד.