מישיגן סטייט בבידוד 1-4 נמוך לקיילין לוקאס

לצערי עקב העידרותי במהלך העונה הסדירה, לא יצא לי ללוות אותכם במהלך הסוויט סיקסטין המרתק שהיה לנו. הוידאו הנ"ל לקוח מהמשחק המצויין בין הפיינליסטית, מישיגן סטייט, לבין האלופה היוצאת, קנזאס. המשחק שהתפתח היה צמוד, ובמאני טיים הצליחה לגבור מישיגן סטייט שכפתה על קנזאס מספר רב של איבודים.
בוידאו המצורף ניתן לראות את ההתקפה הגורלית של המשחק ואת ההחלטה הנהדרת של טום איזו המצויין, שהחליט לבודד את כוכב הקבוצה, קייוין לוקאס, בסט של 1-4 נמוך.
בידוד בסט של 1-4 נמוך:
אני אוהב בידודים בסט זה, בגלל שהם נותנים לשחקן הכי טוב שלך מרחב התבטאות גדול. קלעי שלשות טוב כמו קיילין לוקאס (קרוב ל40% מחוץ לקשת עם זריקות קשות) הוא שחקן שחייבים להיצמד אליו, דבר שמקנה לו יתרון על המגן בחדירה וסיום באיזור החצי מרחק הריק. במידה ואחד השומרים שמתחת לסל ייצא לעזרה, מחכה לו הגבוה לדיש ללייאפ.
כמו כן, הסט המרווח מונע אופצייה של דאבל טים (מאמנים רבים רוצים להוציא במאניטיי את הכדור מידי הכוכב של היריבה), שכן כשהמגרש מרווח היטב, תמיד ימצא שחקן פנוי לגמרי.
דבר שיכול לפעול מצויין הוא ליצור חסימה כ10 שניות לסיום השעון, רק כדי לכפות חילוף (הרבה מאמנים מחליפים על כל חסימה בסיום משחק), ואז לנסות וליצור בידוד של גבוה על נמוך או זריז על איטי.

דבר נוסף משמעותי בסט הזה שלא ניתן להתעלם ממנו, הוא המיקום הנהדר של שני הגבוהים לריבאונד התקפה. סיכויים גבוהים מאד שזריקה קרובה לסל תגרום לאחד מהשומרים הגבוהים לצאת לניסיון חסימה, דבר שיוליד יתרון להתקפה של 2 על 1 בריבאונד. נסו להיזכר על כמות המשחקים שראיתם שמוכרעים ע"י נגיעה קטנה של שחקן גבוה (מאמין שלאוהדי הפועל עולה עכשיו פלאשבק כואב).

נאגטס בטראפ על החסימה

מדהים עד כמה טרייד של שחקן אחד יכול לשנות אופי של קבוצה שלמה. הטרייד ששלח את בילאפס לדנבר בתמורה לאייברסון, הפך את הנאגטס מקבוצה של התקפות של פחות מ7 שניות, לקבוצה עם צביון הגנתי. דנבר החזיקה העונה את יריבותיה על 43.9% מהשדה, מקום 4 בליגה, כשהיא משחקת כמעט לאורך כל העונה ללא הגנות איזוריות ועם הגנות אישיות המערבות חילופים חזקים והעמסות.

בוידאו שצירפתי ניתן לראות 15 שניות אחרונות של רבע ראשון במשחק בין דנבר ליוטה השנה. הנאגטס מצליחים באמצעות טראפ על דרון וויליאמס לכפות עבירת 24 שניות, מענישים בשלשה של ג'יי אר סמית' מהצד השני ויורדים להפסקה בין הרבעים עם מומנטום אחרי פעולות טובות משני צידי המגרש.
אהבתי את ההחלטה של ג'ורג' קארל על טראפ, מכיוון שהיא מוציאה את הכדור מהידיים של הפליימייקר של היריבה, ונותנת לשחקן אחר לקבל את ההחלטה בהתקפה. יכול להיות שהטראפ יוביל לזריקה נוחה, אבל שאתה משחק נגד קבוצה עם פליימייקר עם עליונות כמו דרון וויליאמס, אתה צריך להאמין ולדבוק בלהוציא לו את הכדור מהיד ולכפות על חבריו לבצע מהלכים.
הנאגטס זיהו את סוף השעון וידעו שבמידה והרוטציות ההגנתיות יעבדו נכון, יוטה לא תוכל להספיק להגיע לזריקה.

מתכוננים לדראפט: האשים ת'אביט

הדראפט מתקדם אלינו בצעדי ענק, וביום חמישי הקרוב נזכה לקבל שפיכת אור על עתיד הליגה. דרכו של בלייק גריפין המבטיח אל הבחירה הראשונה ול.א קליפרס נראית סלולה, אך ישנם סימני שאלה רבים על המשך התגלגלות הבחירות. כל אתרי ה-Mok Draft מדרגים בצורה שונה את השלישיה הראשונה, שבשנה שעברה הייתה ידועה זמן רב מראש. הרבה כשרונות שקשה לנבא את התאמתם ל-NBA נרשמו השנה לדראפט ויהיה מעניין מאד לעקוב אחרי הרבה שמות מהדראפט הקרוב. במידה והכל ילך כמתוכנן, לקראת סוף הסיבוב הראשון נזכה לראות גם את הישראלי הראשון אשר מקבל הבטחה לחוזה בליגה הטובה בעולם.
לאחר שכתבתי כאן בבלוג על רבים מהמועמדים לבחירות הראשונות בדראפ הקרוב (גריפין, רוביו, קאר וכו'), אני מרגיש שיש מקום לכתוב גם על האשים ת'אביט, אשר שואף להיבחר בדראפט הקרוב בבחירה השניה.

האשים ת'אביט הוא סנטר בן 22 מטנזניה, בוגר אוניברסיטת קונטיקט. הנתונים שלו אמורים להזכיר לחובב הכדורסל הממוצע את דוויט הווארד אך ההשואה המתבקשת במקרה של ת'אביט היא לסנטר המיתולוגי דיקמבה מוטומבו. ת'אביט מתנשא לגובה של 2.20 מטר, יתרון עצום בדראפט 2009 אשר מלא בשחקנים נמוכים. ת'אביט הוא סנטר בעל אופי הגנתי מובהק, הוא סיים את העונה הנוכחית עם ממוצע של 4.2 בלוקים למשחק (4.5 בעונה שעברה), כשהוא מצליח לשנות בכל משחק מספר נוסף של כ8-9 זריקות ומשפיע באופן עקבי על משחק ההתקפה של היריב. הוא זריז מאד לגובהו ומסוגל לשמור על שחקנים נמוכים ממנו באיזור קשת השלוש. ת'אביט בעל מבנה גוף חזק ושרירי, ופרשנים מדברים על כך שהוא יכול להוסיף עוד 5-10 ק"ג למשקלו הנוכחי, למרות נתונים אלו, ישנו פקפוק בקשיחותו, בגלל מספר הפעמים הרב בהם הוא פגש את הקרקע בעונותיו בקולג'.
בשביל להפוך לשחקן NBA לגיטימי, אין ספק שעל ת'אביט לעבוד בצורה ניכרת על משחק ההתקפה שלו. לסנטר הענק עדיין חסרה go to move והוא מבסס את מרבית הנקודות שלו על הלי-אופס ונקודות מריבאונד התקפה (סיים את העונה האחרונה בקולג עם ממוצע של 13.6 נק' ו10.8 רי'). ת'אביט מתקשה לשמור על הכדור למעלה, ומוריד אותו פעמים רבות לרצפה, דבר שמוביל לאיבודים ולזריקות באחוזים נמוכים. אמנם ת'אביט קולע רק 62% מקו העונשין, אך הוא עושה זאת עם ביטחון, וסביר להניח שיתייצב בעתיד על איזור 70%, דבר שימנע מקבוצות לשלוח אותו אל הקו כאסטרטגיית משחק כמו סנטרים גדולים אחרים בהיסטוריה. ת'אביט התחיל לזרוק השנה זריקות ממרחק של 12-15 פוט וגילה יד רכה ויציבה בטווחים הללו.
כשהיה צריך להתמודד השנה עם שומר במימדי NBA התקשה ת'אביט, ובשני המשחקים נגד פיטסבורג ודוואן בלייר, לא מצא את עצמו ת'אביט וסיים עם ערב התקפי נורא.

ת'אביט מוגדר כעדיין "חדש" במשחק ולכן גלום בו פוטנציאל אדיר. הסנטר נחשף למשחק הכדורסל בגיל מאוחר יחסית, לאחר שלאורך ילדותו חלם להפוך לכדורגלן בטנזניה. ת'אביט מודע לחסרונותיו, ודחה בשנה שעברה את יציאתו לדראפט למרות הקשיים הכלכליים של משפחתו, בגלל שחש שהוא עדיין לא בשל.
הקבוצה שתבחר את ת'אביט תיקח סיכון, מכיוון שעדיין אין לו את "החבילה השלמה", לכן יכול להיות שקבוצות ירתעו מלבחור אותו במקום השני-שלישי, אך מקומו בחמישייה הראשונה נראה מובטח. ג'ים בייהם, מאמנה של מכללת סיריקיוז טען לאחר ההפסד למכללת קונטיקט כי מדובר בשחקן המכללות הדומיננטי ביותר בהפרש גדול.

מיזה האשים ת'אביט בחצי דקה:

הנאגטס מלמדים איך להתמודד עם Overload Defense

הרבה זמן לא הייתי איתכם בגלל מספר אילוצים, אך כעת לאחר סיום הפלייאוף ב-NBA והעונות הסדירות באירופה, חזרתי עם הרבה חומר בשבילכם. אני נמנע מלעשות כאן רשומת סיכום עונה, שאני מאמין שתוכלו למצוא בכל אתר ספורט סטנדרטי, אך אני רוצה לכתוב היום על אחת הקבוצות המפתיעות ביותר של העונה.
רק בשנה שעברה ביקרתי את הנאגטס על הופעתם בפלייאוף מול אותה קבוצה של הלייקרס, אך נראה שג'ורג' קארל עשה שיעורי בית וההופעה המכובדת מאד של דנבר בפלייאוף הנוכחי התבססה על משחק התקפי נבון יותר, כרמלו אנתוני בוגר יותר וטרייד מצויין שהביא לנאגטס מנהיג אמיתי על המגרש.

הלייקרס דגלו גם השנה באותה אסטרטגייה הגנתית לעצירת הנאגטס, כשהשתמשו בהעמסה של שחקן הגנה נוסף למניעת החדירה של כרמלו אנתוני. הנאגטס באו מוכנים מראש והצליחו לשבור את ההגנה פעם אחר פעם בעזרת משחק חיתוכים מצוין. הנה הניתוח של ג'ף ואן גאנדי:

הלייקרס השתמשה ב-Overload Defense לאורך כל העונה וגם בפלייאוף הקודם, היא מבוססת על כך שבדרך כלל אחד מהגבוהים (גאסול או ביינום), מגיעים לסטרונג סייד כדי למנוע את החדירה של כרמלו אל הטבעת. זה כמובן משאיר את אחד הגבוהים פנוי, ובגלל שהגבוהים של הנאגטס לא ניחנים בקליעה טובה מבחוץ, הדבר הטוב ביותר בשבילם הוא לבצע חיתוך פשוט אל הסל, ולקבל את הכדור לדיש או לליי אפ.

כרמלו מבחינה אישית הפיק לקחים מההופעה המזעזעת שלו בפלייאוף הקודם, ראינו השנה שחקן חכם יותר, רעב יותר ואחד מהסקוררים הטובים שילוו אותנו לאורך העשור הקרוב.

הדראפט מתקדם אלינו בצעדי ענק והסיכויים שנראה ישראלי ראשון ב-NBA ביום חמישי הקרוב עולים מיום ליום. בנתיים אני ממליץ לכם לקרוא שני מאמרים שפירסמתי מבעוד מועד על שניים מהשחקנים הבולטים בדראפט הקרוב: בלייק גריפין וריקי רוביו.

הקאבס בהתקפה בשביל לברון

הגעתו של מו וויליאמס לקליבלנד עומדת עד כה בכל הציפיות: הקבוצה מנצחת, ההגנה נהדרת (בן וואלאס חוזר לעצמו), הבחור קולע למעלה מ16 נק' למשחק באחוזים מצוינים, אך יותר מכל, לברון פורח. וויליאמס מוריד המון לחץ מלברון שנהג להוביל את הכדור במהלך השנים האחרונות, כעת ללברון נשאר להתעסק בדבר שהוא יודע לעשות הכי טוב, לקלוע. בלתי אפשרי למצוא התקפות של הקאבס מבלי שהכדור עובר אצל לברון, על אף שהוא לא הרכז, בראון רוצה לתת לו להרגיש את הכדור בכל הזדמנות אפשרית ולראות כיצד ההגנות מגיבות אליו בשביל לאפשר לאחד מחבריו לקבוצה לקבל את הזריקה הטובה ביותר. מרבית ההתקפות של קליבלנד מתחילות בחסימה ללא כדור ללברון, שמנסה לקחת את הדבר הכי טוב שההגנה נותנת לו.

חסימה ללא כדור ללברון:

המהלך מתחיל בסט של 1-2-2. שחקן מספר 1 מוסר לשחקן מספר 4 וממשיך אל הפינה הקרובה. כעת שחקן מספר 2 עולה לכנף ומקבל את הכדור משחקן מספר 4, באותו הזמן שחקן מספר 5 חוסם חסימה ללא כדור לשחקן מספר 3 (לברון).

לברון מקבל את הכדור ונמצא במצב של פיק אנד רול מבודד עם שחקן מספר 5. לברון יכול ללכת לפי 3 אופציות: חדירה על הבייס ליין, שלשה וחדירה מהאמצע. בכל פעם לברון בוחר ללכת לפי מה שההגנה נותנת לו. חשוב לזכור שאין שחקן שיכול לעצור את לברון ב1V1 בעולם.

במצב של חדירה לאמצע היכולת של לברון היא הקטלנית ביותר. חשוב לזכור שלברון מוקף בקלעים מצויינים ( ווסט, שרביאק, וויליאמס וגיבסון), ולכן כל עזרה לחדירה לאמצע, תצטרך להסתייע ברוטציה מצויינת כדי למנוע את השלשה הפנוייה.

פרשן רשת ESPN ציין את העובדה שקיבלנד משחקת פעם אחר פעם את אותו מהלך התקפי. אני חושב שאם יש מהלך פשוט, שמביא ליכולות ביטוי את היכולות של השחק המוביל שלך ונותן לו להיות מקבל ההחלטות בהתקפה, אין סיבה לא לשחק אותו בעקביות. אם תתעמקו בהגנה, אין דרך אמיתית לעצור את התרגיל הזה, לברון עדיף בליגה על כל שחקן ב1V1 וכל מחשבה על עזרה או טראפ תוביל לשלשה פנוייה של חבריו. הצוות המסיע של לברון העונה משרת אותו בצורה מצויינת: יש רכז, יש קלעים ויש גבוהים הגנתיים, כל מה שנותר ללברון לעשות זה לקלוע וליצור. עם הניסיון מהשנתיים האחרונות, ההגנה הנהדרת, החיזוק החדש ולברון גדול - אין מעצורים לקאבס.

הוצאת חוץ מהצד תחת לחץ בסיום משחק

כבר ברשומה הקודמת למדנו שמשחקים רבים מוכרעים על פעולות קטנות ובסיסיות, לפעמים הפעולה היא השגת מצב זריקה נוח בשנייה האחרונה כשהקבוצה בפיגור, ולפעמים הפעולה היא שמירה על הכדור כשהקבוצה ביתרון.
המשחק בין מכללת אוקלהומה ומכללת פורדו הגיע להארכה, כש9 שניות לסיומה מוצאת את עצמה אוקלהומה ביתרון 3 נק', כשהכדור שלה מהצד. שתי הקבוצות ירדו לפסק זמן, כשאוקלהומה חזרה ממנו עם תרגיל שהבטיח בשבילה את ניצחון המשחק.

Watch Oklahoma Sideline Inbounds Against Fullcourt Man Press in Sports Online  |  View More Free Videos Online at Veoh.com

הדבר שאני אוהב בביצוע של אוקלהומה הוא אלמנט ההפתעה, בשביל דברים כאלה לוקחים פסקי זמן. לכולם ברור שמכללת פורדו תנסה לעשות פאול מהיר על השחקן הראשון שמקבל את הכדור בשביל לעצור את השעון ולהשאיר לעצמה סיכוי לנצח את המשחק.
מכללת פורדו שמרה את הוצאת החוץ באישית לוחצת "פול פרונט". ג'ף קייפל, מאמן מכללת אוקלהומה, הגיב בתרגיל פשוט, בו בורחים שני שחקנים אל כיוון מחצית המגרש של פורדו (שהיה ריק משחקנים) ו2 שחקנים נשארים לביטחון בחצי המגרש של הכדור למען הוצאה בטוחה במקרה שה"בריחה" קדימה תיכשל.

אני תמיד מעדיף להשאיר במצב כזה שחקן הגנה במחצית המגרש שלי, בטח ובטח בתרגילי טור שמיועדים לבריחות הללו. במידה והשומר על השחקן המוציא את החוץ, מחכה בהגנה כ"מאבטח",וארבעת השחקנים האחרים שומרים בפול פרונט על ארבע המתקיפים הנותרים, נוצר מצב שבו אין לקבוצה המתקיפה אפשרות ללייאפ קל וכמו כן, ברגע שהכדור יכנס אל אחד השחקנים, תגיע החטיפה או העבירה. החיסרון של שיטת הגנה זאת היא שהשחקן שמכניס את הכדור לתחומי המגרש לא עומד בפני שום לחץ וכמו כן, החזרת כדור אליו לאחר מסירה אחת עלולה לעכב את העבירה.

פיניקס סאנס בהכנסת חוץ מנצחת

במהלך ריפרוף בין מספר משחקים מעניינים בתקופה האחרונה, מצאתי את המשחק בין פיניקס לאורלנדו שהועבר בשידור ישיר לישראל. שתי הקבוצות נמצאות בתקופה מצויינת (אורלנדו הקבוצה הלוהטת בליגה ופיניקס השתפרה עם הגעתו של ג'ייסון ריצ'ארדסון) ויצא לנו לראות משחק צמוד ומעניין למרות בעיית הפציעות של שתי הקבוצות (אורלנדו שיחקה ללא הווארד ופיניקס שיחקה ללא שאק).
המשחק הגיע לדקות ההכרעה כששתי הקבוצות מחליפות סלים, והסאנס ירדו לטיים אאווט 9 שניות לסיום המשחק בפיגור נקודה, לאחר סל גדול של טורקוגלו.

Watch Suns End of Game Inbounds Play to Win in Sports Online  |  View More Free Videos Online at Veoh.com

באקפיק לאחר הוצאת חוץ מהסיידליין:

נאש וסטודמייאר עומדים בצד הקרוב לכדור כשהאינסטינקט של הגנת אורלנדו ושל מרבית הצופים במשחק הוא שהולכת להתבצע חסימה של אמארה לנאש, שיקח על עצמו את הזריקה האחרונה.

פורטר בחר ללכת על בטוח ולבחור באמארה סטודמייאר כשחקן שיקבל את המסירה הראשונה אל ידיו הארוכות, ובכך למנע סיכוי לאיבוד כדור מוקדם.

שחקן מספר 1, סטיב נאש, מבצע backpick אל מוציא הכדור, גראנט היל, שחותך אל הסל ומקבל מסירה מאמארה ללייאפ קל.

המהלך הזה מצטרף למספר מהלכים פשוטים שהכריעו משחקים גדולים לאחרונה. את הקרדיט להצלחת התרגיל צריך לתת להגנת אורלנדו בדיוק כמו להתקפת פיניקס. המג'יק חזרו מפסק זמן אל ההתקפה האחרונה במשחק כשסביר להניח שואן גאנדי הודיע לשחקניו כיצד לטפל בחסימות. חוסר התיאום בין נלסון וטורקוגלו יכול לנבוע מהרצון לא להשאיר את נאש פנוי לזריקה האחרונה, אך על טעויות קטנות כאלה מוכרעים משחקים גדולים.