הלילה התחיל באופן רשמי עידן חדש בפיניקס, עידן שאק. שאקיל אוניל הגיע לקבוצה אחרי קריירה מפוארת בתמורה לשון מריון ומרקוס בנקס.
נתחיל בהיכרות:
פיניקס סאנס - הקבוצה ההתקפית בליגה עם קצב המשחק הגבוה ביותר, התקפה של מעל לשש שניות היא ככל הנראה אילתור, שלשה היא אופצייה עליונה והגנה היא המלצה.
שאקיל אוניל - אפשרות של התקפה מתחת ל18 שניות היא כמו אפשרות שפניני יסיים משחק בלי עבירה, הכדור צריך לעבור פנימה והחוצה מספר פעמים לפני הזריקה, ואחריה כדי שיגיע להגנה בפחות מ7 שניות, צריכה לחכות לו ארוחה מפתה מתחת לסל.
שאקיל אוניל ופיניקס סאנס הם שני הדברים הרחוקים ביותר בליגה (חוץ מבן וואלאס ומסרק) אבל ברור לכולם שהטרייד הזה הוא הצהרה, בסאנס רוצים אליפות. ומהר.
הסאנס היא קבוצה עם פילוסופיית משחק ברורה של ראן & גאן, אבל שאקיל הוא מסוג השחקנים שפילוסופיית המשחקים של קבוצתו תישען עליו. הסאנס ימשיכו לרוץ כששאקיל לא יהיה על המגרש וכששאקיל יקח את הריבאונד (כמו ההיט שרצו עם וויד וג'ייסון וויליאמס), אך משחק הריצה שלה יפגע בהרבה עם עזיבתו של מאריון.
גם ההתקפה העומדת שהתבססה על פיק אנד רול בין נאש לאמארה, חיתוכים פנימה לניצול יכולת המסירה של נאש והפצצות מבחוץ של קלעים תיאלץ להשתנות.
התקפה עומדת של הסאנס לפני עידן שאק:
אחת הסיבות לכך ששאק ערך את הופעת הבכורה שלו בסאנס רק שבועיים אחרי המעבר לקבוצה פרט למצבו הגופני הלקוי היא העובדה ששאק עבד על הסתגלות לסגנון המשחק החדש אליו הוא מגיע. וברגע ששאק עובד, האנשים בפיניקס יכולים לדעת שחצי מהעבודה הם עשו, עכשיו החצי שלו הוא להביא להם אליפות.
If you go 72-11 and don’t win (the championship), it doesn’t mean anything.
Actually it does. It means you’ve cheated and played an extra regular-season
game
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה