יום שני, 19 בינואר 2009

נעים להכיר, בלייק גריפין

לאחר שנכתב כאן על מרבית השחקנים שידורגו גבוה בדראפט הקרוב, מגיע הזמן לכתוב כאן על המועמד המוביל לבחירה הראשונה בדראפט 2009. בלייק גריפין אומנם זז לאט יותר מברנדון ג'נגינס, משחרר את הכדור מהיד לאט יותר מסטפן קארי וחוטף כדורים פחות טוב מריקי רוביו, אך הוא החבילה המושלמת המרשימה ביותר שיהיה לדראפט הקרוב להציע.
גריפין הפתיע את עולם הכדורסל לאחר שויתר על הזכות להיבחר בדראפט הקודם (למרות שהתחזיות ניבאו לו בחירה בעשירייה הראשונה) והחליט להמשיך לעונה נוספת באוקלהומה. גריפין לא ביזבז זמן ועבד חזק במהלך הקיץ, והתוצאות לא איחרו להגיע: פרט להתפתחותו הפיזית, שיפר גריפין את הקליעה מחצי מרחק והפך לשחקן הפנים הדומיננטי בליגה. לאחר שבעונת 2007-2008 רשם 14.7 נק' למשחק ב57% מהשדה ו9.1 ריבאונד למשחק, הגיעה קפיצה סטטיסטית מרשימה מאד עם עונת 2008-2009: 22 נק' ב60% מהשדה עם 13.4 ריבאונד למשחק.
עם התפתחתו של גריפין, השתפרה גם קבוצתו באופן מיידי וממכללה שדישדשה בבינוניות בשנה האחרונה, הפכה אוקלהומה לקבוצה מרשימה עם הפסד אחד עד כה העונה. עצם הישארותו של גריפין בקבוצה הפכה אותו למנהיג יחיד על המגרש ובן אדם בוגר יותר, אף אחד לא קורא לקבוצה אוקלהומה סונרס, אלא "גריפין והסונרס שלו". מאמניו מגדירים אותו כשחקן עם אופי מיוחד, ליצן מחוץ למגרש אך סוס עבודה בתוכו, בקיץ האחרון הוא מעיד על עצמו שלא סיים יום ללא 500 זריקות מחצי מרחק.. גריפין מוקף בחבורה של שחקנים עם כישרון מוגבל ולא מתייאש לאחר שהם מחטיאים צרורות של זריקות פנויות לאחר שהוא מוצא אותם חופשיים כשהוא נשמר בשמירות כפולות.
שני אנשים בולטים ישנם בקריירת הכדורסל של בלייק: הראשון הוא אביו אחד ממאמניו האישיים, והשני הוא אחיו וחברו לקבוצה, שמהווה את אחת הסיבות הראשיות לכך שבלייק בחר במכללת אוקלהומה ובכך שבחר להישאר בה שנה נוספת.

גריפין אמור להפוך כבר בעונה הבאה למכונת 20,10 משומנת כשההשוואות לפאוור פורוורדים בNBA לא מפסיקות להגיע. גריפין ניכר במימדים עצומים (208 ס"מ ו111 ק"ג) בתוך גוף קפיצי ואתלטי. הניתור שלו מרשים והוא אף התכבד לזכות בתחרות ההטבעות של הליגה על ראשו של מייקל ביזלי, היכולת שלו להוריד כדור לרצפה ולסיים את החדירה עם המגע היא מדהימה ביחס לגופו והקליעה שלו משתפרת מיום ליום. כמו כן, גריפין יודע למסור את הכדור כשמגיע הדאבל טים ולמצוא את השחקן הפנוי (2.4 אס' למשחק). הנתון של 3 אי' למשחק לא אמור להטריד את הסקאוטרים יותר מדיי בגלל העובדה שכל התקפה של הקבוצה עוברת דרכו.
שתי המגרעות הבולטות שלו הן אחוזי העונשין (שעלו השנה ל63% מ57%) ורכות יחסית בהגנה ביחס למימדי גופו, דבר שסביר להניח יעלם כשיתחיל לעבוד עם מאמני NBA ויהפוך לעוד שחקן בתוך קבוצה ולא כשחקן מוביל שצריך להימנע מעבירות.

הנה וידאו נהדר בו מנתח המאמן האגדי, בובי נייט, את משחקו של גריפין ונותן מספר דגשים על איכויותיו כשחקן: השימוש בהטעיות והיכולת להתקיף שחקן ב1V1, חוסר הפחד בכניסה לסל שהכרחי לשחקן בגודל כזה וקבלת ההחלטות הנכונה בהתקפה:


אין תגובות: