התמודדות נבחרת ארה"ב עם האיזורית של ארגנטינה

לכולם היה ברור ששום נבחרת בעולם לא יכולה לעמוד 40 דקות בהגנה אישית מול נבחרת ארה"ב באולימפיאדה האחרונה. היתרון הברור של האמריקנים במצ'אפ, בעיית הפאולים שתיווצר והתשישות הפיזית יכריעו את המשחק לטובת האמריקאים. מייק ששבסקי, שעשה עבודה נהדרת בהכנת הנבחרת ובבניית הסגל, ידע היטב לאן הוא מגיע, והנבחרת האמריקנית התקיפה את האיזורית בצורה פשוטה ונהדרת, עם כישרון כזה אין טעם לנסות דברים מסובכים. שמירה על הכדורסל הפשוט והמהיר הקנתה לארה"ב יתרון ברור על כל יריבה, ההתקפה הסבלנית נגד האיזורית נתנה לאמריקנים חיסון מהמחלה היחידה ממנה יכלה לסבול.

האמריאים עשו את הדברים הבסיסיים לשבירת האיזורית:

פוסטאפ מוקדם:

העובדה שמדובר בהגנה איזורית לא אומרת שאסור לרוץ ולפתח משחק מעבר. אחת הדרכים הטובות ביותר לפצח הגנה איזורית היא דרך פוסטאפ מהיר של אחד הגבוהים, במיוחד אם מדובר בהווארד, שיכול ב1V1 לגבור על כל שומר באולימפיאדה.

הנעת כדור:

השינוי המשמעותי ביותר איתו עלו האמריקאים לחצי השני הטוב מול ארגנטינה הוא הנעת הכדור מצד לצד. האמריקנים הסתדרו בסט של 4 בחוץ ו1 בפנים (כרמלו בעמדה 4), כשהמטרה היא למתוח את ההגנה כלפי חוץ אל הקלעים המצויינים ולהכניס בסופו של דבר את הכדור פנימה להווארד לפוזשן. העובדה שההגנות כיבדו את הזריקה של כל שחקני ארה"ב, הובילו לטלטולים אין סופיים שלהם מצד לצד ועייפות בהתקפה מאוחר יותר.

ריבאונד התקפה:

בהגנה איזורית, ההגנה לא יכולה להבטיח שיבוצע בוקס אאוט על כל שחקני ההתקפה, ולכן שחקני ארה"ב האתלטים היו נגישים להתחמק מאחורי ההגנה כשהיא התמקדה בכדור ולקחת מספר ריבאונדים התקפיים. הנתונים במשחק הזה היו 16-9 לארה"ב בריבאונד התקפה ו43-32 בסה"כ, פריווילגיה שאי אפשר להעניק כשמשחקים נגד קבוצה עדיפה.

שימוש בהטעיות:

כידוע באיזורית ההגנה מגיבה לכדור, ולכן כל הטעיית זריקה, מובילה לשינויים בהגנה. במקרה הספציפי בתמונה ניתן לראות גם חוסר בסקאוטינג של ארגנטינה, כשסקולה "קונה" הטעיית זריקה של ג'ייסון קיד (שידוע כשחקן שלא זורק, במיוחד לא באולימפיאדה) שתוביל בהמשך ליתרון מספרי בהתקפה האמריקנית.

הגנות איזוריות יכולות להיות פיתרון מצויין לצמצום הפערים נגד קבוצה עם יתרון אתלטי מובהק כמו ארה"ב. הגנה איזורית שמגיעה ממושמעת ולאחר סקאוט נכון, ויודעת בדיוק איזה זריקות היא רוצה לתת להתקפה, תהיה הגנה קשה לפיצוח. האמריקנים התקשו במחצית הראשונה עם המעבר של ארגנטינה לאיזורית והתחילו להסתפק בשלשות מוקדמות ללא הנעת כדור, למחצית השנייה עלו חניכיו של ששבסקי הרבה יותר מוכנים ופעלו לפי אלמנטים בסיסים לשבירת איזורית, והתוצאה היתה ידועה מראש.